דירקטור

את ד. פגשתי אצלי במשרד, אדם שקול ומחושב שיודע בדיוק מה הוא רוצה מעצמו ואיך להתנהל. בדרך כלל. כי בסיטואציה הנוכחית הוא היה קצת מבולבל.

ד. דירקטור של חברה מסויימת, שלמרות מאמציו נקלעה למצב של חדלות פרעון, מצא את עצמו מסובך כמו שצריך עם החברה ומותקף על אי יכולתו למנוע את חדלות הפרעון.

אז אחרי שטיפלנו בעניין והוצאנו אותו נקי מהתסבוכת, הגיע הזמן לעשות סדר בעניינים.

דירקטור או מנהל כללי של תאגיד שנקלע לחדלות פרעון – מה דינו?

האם הוא אחראי לנזקים?

האם הוא צריך לשאת בתוצאות?

האם זה יכול להגיע למצב שהוא יאלץ להוציא כספים מכיסו הפרטי?

החוק היבש קובע שכן, במקרים מסויימים.

מבחינת החוק, דירקטור או מנהל כללי של תאגיד מחויב לדעת שהתאגיד בדרך לחדלות פרעון,

ואם זה מה שקרה בסופו של דבר, כנראה שהוא לא עשה מה שהיה צריך לעשות כדי למנוע את המצב הזה.

ולכן – הוא עלול לשאת באחריות כלפי הנזקים שנגרמו לנושים של התאגיד.

החוק אומר כך – במידה ודירקטור ידע שהתאגיד נמצא בחדלות פרעון, והוא לא נקט באמצעים סבירים כדי לצמצם את היקף החובות, בנסיבות מסויימות מבחינת החוק זהו מחדל אישי והנאמן או הממונה רשאים לבקש מבית המשפט להורות לו לשאת באחריות אישית על החובות והנזקים.

נשמע קצת מלחיץ, לא?

הרי במצב הכלכלי הלא במיוחד יציב של ימינו, עלול לקרות מצב בו תאגיד

שלכאורה נראה היה שההתנהלות הכלכלית שלו תקינה,

נקלע למצב ביש ומדרדר במהירות לחדלות פרעון.

וברור שכל דירקטור שיזהה מצב כזה, ינקוט בכל הצעדים המתבקשים כדי למנוע זאת,

רק שלצערנו, לא תמיד זה אכן עוזר.

זהו, שבשטח זה עובד ככה:

בדרך כלל, כשדירקטור מזהה שהתאגיד מדרדר לכיוון של חדלות פרעון,

הוא רואה באחריותו האישית והמוסרית לנסות למנוע את הסיטואציה הזו

ולכן, כחלק מתפקידו, הוא יעשה משהו:

יבקש סיוע מאנשי מקצוע המתמחים בשיקוים תאגידים.

ינהל משא ומתן עם הנושים כדי להגיע להסדר חוב.

יפתח בהליכים של חדלות פרעון.

הכל כדי לנסות לייצב את המצב ולמנוע ממנו להידרדר.

וזה בדיוק מה שאומר סעיף נוסף בחוק החברות

היה והדירקטור אכן נקט באחד האמצעים הללו, (ואין מצב שזה לא קרה),

זה נחשב לאמצעים סבירים לצמצום היקף חדלות הפרעון,

ומבחינת החוק, הוא עשה את שלו ולא ישא באחריות אישית למצב.‍

אבל מה קורה אם הדירקטור לא עשה כלום?

אם הוא לא פעל כדי לצמצם את הסכנה?

במקרה כזה, אם הוא יוכיח שהיה בידו מידע שהתאגיד לא נמצא בסכנה לחדלות פרעון,

ההוכחה הזו תהיה מספקת כדי להניח שהוא פעל ביושר.

אחרי הכל, כל תפקידו של הדירקטור הוא להיות אחראי על התנהלותה הכלכלית של החברה,

לגבש את האסטרטגיות ולוודא שהיא עומדת ביעדים ושהכל מתנהל בצורה תקינה.

כך שבואו נודה, קשה עד בלתי סביר להאמין שדירקטור יתרשל במילוי תפקידו עד כדי כך

שהוא ידע בוודאות שהחברה בדרך לחדלות פרעון ולא יעשה שום דבר בעניין.

דירקטורים כאלו – מוטב להם שלא יכהנו בתפקידם.