חדלות פירעון ובעלות דירה

שוקלים להכנס להליך חדלות פירעון ויש לכם דירה משלכם שאתם מתגוררים בה?

תחשבו שוב!!!

‍

כשהליכי פשיטת הרגל השתנו להליך "חדלות פירעון",

קרו כמה דברים, חלקם מצויינים וחלקם, קצת פחות,

כך לפחות זה נראה ממבט ראשון.

אחד השינויים קשור ישירות בדירה בה אתם מתגוררים,

אם היא בבעלותכם כמובן.

‍

בימים בהם היה הליך "פשיטת רגל",

יכול היה חייב בעל נכס להימנע ממכירה שלו.

‍

איך זה עבד? פשוט.

סעיף 33 לחוק הגנת הדייר קבע שאם החייב ורעייתו מופיעים כבעלים החוקי של הדירה בטאבו

או כחוכרים שלה לדורות, והדירה עומדת עכשיו למכירה כחלק מהליך פשיטת הרגל,

זכותם של החייב ורעייתו להפוך את עצמם לדיירים קבועים בנכס.

מה זה אומר?

זה אומר שגם כשהנושים ירצו למכור את הדירה, הם ייאלצו למכור אותה כנכס תפוס –

כי החייב ומשפחתו ימשיכו להתגורר בה.

מכירה של נכס תפוס מורידה את השווי שלו לכשליש ממחיר השוק.

זה הופך את כל הטרחה סביב מכירת הדירה למאוד לא משתלמת,

ולכן, אם לחייב בן זוג שחצי מהנכס רשום על שמו,

ברוב המקרים הסתיים ההליך בכך שהנושים מכרו לו את הדירה בסכום נמוך במיוחד,

אמרו "ברוך שפטרנו" ואפשרו לחייב להציל את הנכס.

אבל כל זה היה פעם....

מה קורה היום?

כשנכנס לתוקף חור "חדלות פירעון"

(על ההבדלים בינו לבין פשיטת רגל תוכלו לקרוא כאן)

בוטלה ההגנה של חוק הגנת הדייר.

לחייב אין יותר אפשרות לתפוס את הנכס

והדירה תוצע למכירה כנכס פנוי.

כך שלנושים לא ממש ישתלם למכור אותה במחיר נמוך לחייב...

זה אכן נשמע בעייתי

מה עושה חייב שמוצא את עצמו במצב כזה?

הוא נאלץ למצוא לעצמו מקום מגורים חלופי?

תאמרו – מה הבעיה?

נעביר את הדירה על שם קרוב משפחה לפני שאנחנו פותחים בהליך.

זהו, שאתם חכמים אבל גם החוק חכם.

בדיוק בשביל זה קיים סעיף "ביטול הענקה"

המאפשר לבית המשפט להפקיע גם נכס

שכבר הוענק לצד שלישי במתנה או בתמורה מופחתת,

אם זה קרה מספר שנים לפני פתיחת ההליך.

אוקי, אז לא נתחכם, מה כן?

אולי מלכתחילה עדיף לבעל דירה המתגורר בה עם משפחתו

לא לגשת בכלל להליכי "חדלות פרעון"

אלא לממש את הנכס, לשלם את החובות ולמצוא לעצמו מקום מגורים חלופי

בלי לעבור את כל ההליך המייגע?

כי הרי בכל מקרה הוא יגיע בדיוק לאותה נקודה, לא?

זו מחשבה נכונה, אבל לפני שאתם ממהרים למכור את הבית,

הנה משהו שחשוב מאוד שתדעו!!!

על פניו, זה נכון, החוק החדש מבטל את ההגנה על הדייר

ומשאיר את החייב ללא נכס וללא מקום מגורים.

אבל בשטח, ישנם כמה דברים שמשנים את המצב.

הכירו את סעיף 229,

אותו סעיף בדיוק שמבטל את חוק הגנת הדייר במקרים של חדלות פירעון.

החוק הזה לא עוצר שם, הוא ממשיך,

וקובע כך, תקשיבו טוב! (או תקראו בריכוז 12 )

לפני מימוש דירת מגורים, חובה על בית המשפט לקבוע דיון במעמד כל הצדדים,

ולבחון את הפרמטרים הבאים:

1. לא קיים אמצעי אחר, דרסטי פחות, לפרוע את החוב, מלבד מכירת בית המגורים של החייב
   
2. התועלת שתצמח לנושים ממכירת הנכס, תהיה גדולה יותר מהנזק שייגרם לחייב.
   
3. לחייב יש מקורות הכנסה ואמצעים מספקים כדי להשיג לו ולמשפחתו דיור חלופי סביר.

אם לחייב אין אפשרות לדאוג לעצמו למקום מגורים,

רשאי בית המשפט לקבוע כי על הנושים לדאוג למציאת דיור חלופי סביר לחייב ולמשפחתו.

דיור חלופי סביר כולל:

רגע, זה עוד לא נגמר...

סעיף 229 מקנה לבית המשפט סמכות להאריך את תקופת הדיור החלופי

בהתאם לנסיבות האישיות של החייב- גיל, ילדים קטנים, מצב בריאותי ועוד ועוד.

זה אומר ש.... חכו לזה.... בית המשפט רשאי לפסוק לחייב דיור חלופי לכל החיים!!!!

במצב כזה, אין שום תועלת במכירת הדירה הנוכחית שלו,

ולכן היא לא תימכר.

בסופו של דבר, במקרים מסויימים, זהו קו הגנה חזק הרבה יותר

מחוק הגנת הדייר.

אבל איך יודעים מה יקרה אצלכם?

האם הנסיבות שלכם יגרמו לבית משפט לאפשר לכם דיור חלופי?

ולאיזו תקופה?

שאלות מצויינות, אכן כל הליך מסתיים אחרת ותלוי בהרבה משתנים.

זו הסיבה שלפני שאתם בוחרים למכור את הבית ולהחזיר את החובות,

או לחלופין, לגשת להליך חדלות פירעון,

מומלץ בחום לפגוש עורך דין מומחה בתחום

שיוכל לבחון לעומק את הנסיבות שלכם,

להסביר לכם את האפשרויות העומדות בפניכם

ולמצוא עבורכם את דרך הפעולה שתוודא שאתם לא נשארים בלי כלום...

‍